לאן הולכות מערכות הבריאות הציבוריות כשהאגם קפוא?

מאת: אחוה יאלר צוריה, מידענית

כבר יצא לי להרהר בקורונה מעבר לרמת ההיסטריה המיידית שהיא מציפה אותי. ככל שחשבתי על זה יותר הגעתי למסקנה שהקורונה היא מחלה מערכתית שפוגעת במערכות שאנחנו בני האדם ייצרנו, ולא רק מחלה פיזית. יותר מהכל הקורונה יוצרת עומס על המערכת האנושית בכלל ומערכות הבריאות בפרט, ומונעת מאנשים מותרות שהתרגלנו אליה ועליה אנחנו נסמכים כמעט באופן מובן מאליו- טיפול רפואי זמין ויעיל. מחסור בטיפול רפואי טוב משמעו לחלק מאיתנו מוות גם במקרים שלא התעטשנו אפילו פעם אחת- חולי לב, סרטן, מעשנים, ועוד. בעיות בריאותיות שפשוט לא יקבלו את המענה הנדרש להן יחמירו עם הזמן. בדיקות שגרתיות למניעת מצבים אקוטיים בקהילה פשוט לא יבוצעו ויצרו טעויות נגררות שישפיעו עלינו ועל ילדינו. כל המשאבים ילכו נטו לטיפול בחולים שמגיעים עם קורונה.

הנגיף הזה מצא בקלות את נקודת החולשה הגדולה שלנו כאנושות בעולם המודרני- המשאבים שלנו מוגבלים, הדרישות מתגברות, ואנחנו פשוט לא יודעים להתייעל מספיק מהר כדי להתחמק מבעיות.

אז השאלה הבאה שעולה היא, מה אנחנו לומדים מכל המשבר הזה? לאן אנחנו רוצים להתפתח כדי להיות מסוגלים להתמודד עם סיטואציה כזאת בעתיד? בשביל זה צריך לבדוק קודם מהם האתגרים הצפויים למערכת הבריאות הציבורית במאה הקרובה.

האתגרים של הרפואה הציבורית המודרנית

רפואה ציבורית הוגדרה כבר לפני מאה שנה כ-״המדע והאומנות של מניעת מחלות, הארכת תוחלת החיים, וקידום בריאות ויעילות באמצעות מאמץ קהילתי מאורגן״. האתגרים במאה ה-21 הם ייחודיים מאחר והם משפיעים על מערכות הבריאות הציבוריות באופן גלובלי. כמו שראינו, חוסר יכולת של מערכת בריאות ציבורית במדינה אחת להתמודד עם נגיף חדש, יכולה להשפיע על העולם כולו. בשנת 2018 הוציא ארגון הבריאות העולמי חוברת ובה מוצגים כמה מהאתגרים העיקריים:

1. התבגרות האוכלוסייה- המדע והטכנולוגיה מאפשרים כיום טיפולים מאריכי חיים ביעילות שיא. אנשים רבים יותר מגיעים לגיל מבוגר יותר במצב טוב יותר, מה שמשפיע על הכלכלה שלנו, על החברה שלנו, וגם על העומס על מערכות הבריאות הציבוריות. יותר מבוגרים= יותר התמודדות עם אוכלוסייה רגישה שזקוקה לטיפול רפואי רב, לאורך זמן רב יותר מבעבר.

2. תנועה גלובלית מהירה- העולם הוא באמת כפר גלובלי בשלב הזה. השאלה היא לא האם מחלה בצידו האחד של העולם תגיע לצידו השני, אלא כמה זמן ייקח לה. 

3. הגירות המוניות- בהמשך לתנועה גלובלית מהירה, מתרחשות גם הגירות המוניות שמשנות את הרכב האוכלוסייה, את חסינות התושבים למחלות, ואת השיח החברתי והתרבותי על מחלות וחיסונים.

4. אורח חיים לא בריא- רבות נאמר על אורח החיים היושבני. המסקנה היא שלשבת 9 שעות ביום על הטוסיק שלנו פשוט פוגע בנו פיזית. ככל שהאנושות כולה עוברת לדיגיטל, יש לנו פחות סיבות לקום, ובשילוב עם זה, מזון לא מזין הוא המסמר האחרון בארון הקבורה שלנו.

5. השלכות בריאותיות של שינוי האקלים- אנחנו יכולים רק להתחיל להבין את השינויים שקורים סביבנו, ואת ההשלכות שלהם עלינו. מזג אוויר קיצוני שפוגע בהמונים, פגיעות שמש, וזיהום וכו. אבל אין ספק שהבעיות מהסוג הזה רק יחמירו עם הזמן.

פתרונות פוטנציאליים

1. נאנוטכנולוגיה- שימוש בננו רובוטים לדיווח רפואי מתוך הגוף, לביצוע פרוצדורות רפואיות ללא צורך בהליכים פולשניים, והבראה נקודתית של תאים חולים ללא פגיעה בשאר הגוף (1).

2. שימוש באינטליגנציה מלאכותית וביג דאטה- זיהוי דפוסים למעקב אחר מחלות ותסמינים, הצלבת נתונים מדויקת יותר, וניבוי השפעה של תרופות באמצעות מדיניות מבוססת ראיות (1) (6).

3. בריאות בנייד- הנגשה של שירותי בריאות מותאמים אישית לקהל רחב, ויצירה של תקשורת ישירה בין מטופלים לצוות רפואי, ואיסוף מידע מהציבור (2).

4. חיזוק הרפואה בקהילה- שירות רפואי מקומי רציף ומקצועי הוא עמוד השדרה של הרפואה המניעתית, והשקעה ברפואה בקהילה יכולה להוריד את העומס על בתי החולים (3). 

5.ייעול התקשורת עם מוסדות הבריאות וביניהם- העברת מידע טובה יותר בשרשרת המידע- מהציבור המטופל, לצוותי הטיפול הרפואי, למקבלי ההחלטות ברמה המקומית, ולבסוף- למקבלי ההחלטות ברמה הארצית. וגם בכיוון ההפוך (4)

6. מולטידיספלינאריות- הרחבה של עולם הידע הרפואי והעשרה שלו בממשק עם תחומי ידע אחרים, ליצירת תשתית ידע מקיפה יותר על מחלות, תופעות, ומגמות (5).

ובשורה אחת?

המשותף לכל אלו הוא מיומנויות ניהול ידע גבוהות. 

לקורונה אין כרגע תרופה פיזית אבל גם אם יימצא מחר חיסון הבעיה לא תיפתר באמת כי הבעיה היא לא פיזית. הקורונה היא בעיה מערכתית והיא זקוקה לתרופה מערכתית. המטרה שלנו בשנים הקרובות היא, אם כן, לאסוף מידע, לנתח ולעבד מידע, ולהעביר בחזרה מידע, באופן מהיר ואיכותי בין מדינות, תחומי דעת, מערכות, ופיזית בין גופים אנושיים. 

הנה ביל גייטס מדבר על הקורונה עוד ב-2015, ואיך אפשר לנצח אותה.