הרשת כזירה כלכלית- על ווב 3.0 ועולם העבודה

הרשת כזירה כלכלית- על ווב 3.0 ועולם העבודה

מי שמסתובב בזמנו החופשי בטיקטוק כבר שמע לפחות פעם אחת על נבואות הזעם שעולות מתושבי הפלטפורמה- עלייתו של הווב 3.0. בפעם הראשונה ששמעתי את המונח, אפילו לא עצרתי להקשיב לסרטון באורך דקה והלכתי לחפש את הפירוש. קראתי מקור ועוד מקור, ויצאתי יותר מבולבלת. "ביזוריות"? "מטבעות קריפטו"? מה הקשר בכלל?

בגדול? אם ווב 1.0 הייתה חד סטרית והתבססה על מעבר של מידע למשתמשים, ו-ווב 2.0 הייתה תקשורת דו צדדית של משתמשים אלו עם אלו ומעבר למודל מרובע של תפקידים (אנחנו צורכים מידע, יוצקים מידע, מעבירים מידע בין אחד לשני, והמידע הוא עלינו), אז ווב 3.0 אמורה להיות כ"שייכת לכולם", כ"נגישה מכל מקום", כ"מבוססת ניתוח נתונים של AI מIOT" והפיכה של משתמשי הרשת לבעלים שיכולים להרוויח כסף בקלות. 

נשמע חשוד

גם בעיני. אני לא חובבת גדולה של בלוק צ'יין, מאותה סיבה שאני לא חובבת גדולה של הבורסה. העיסוק בסחר מכר שהוא מדומיין לחלוטין, אין לו שום אחיזה במציאות, והוא אינו אלא פיקסלים שזזים מחשבון אחד לשני- פשוט לא מדברים אליי, בין אם זה כסף שמגיע לבנק ריכוזי או ליוצרים של גיפ מכוער של קוף כ-NFT. לדעתי מה שמניע את החברה האנושית אינו אלא יחסי הכוחות בה, המאבקים המעמדיים והניסיון לאגור זכויות על חשבון חובות של אחרים. 

האירוניה מתה- אני מפרסמת תמונה של קוף NFT מכוער בפוסט הזה, לאחר שהורדתי אותו מאתר חינמי לשיתוף תמונות ללא זכויות יוצרים. מישהו בטח ממש משועשע מזה.

אז מה הקשר בין ווב 3.0 לעולם העבודה?

אז זהו- שהיום הבנתי מה הכוונה בווב 3.0. כלומר, אני חושבת שהבנתי. וכל הפוסט הזה, מלבד לשמש כבמה לברבורים שלי, יכול אולי לעזור להניע שיח בנושא או לעזור לאחרים להמשיג את העניין. נקודת המוצא שלי היא זו: יחסי הגומלין הכלכליים הם משולש שזוויותיו הן "בעלי עסקים", "לקוחות", ו-"מוצר"/ "שירות". 

במקומות העבודה בעבר וגם היום- העובדים הם המוצר. הבעלים של המפעל או החברה מעבירים ביניהם עובדים, משלמים להם רק מספיק כדי לקיים אותם כדי שימשיכו לעבוד עבורם, אבל לא מספיק כדי לשגשג, להיות מסוגלים להתחזק או לעבור מקום עבודה. היחס אל העובדים הוא מבזה, מזלזל, "יש עוד אלף כמוך", אנחנו הסחורה הסינית שקונים בשיין בדולר, אם לא נעשה את העבודה שלנו מישהו אחר ייקח אותה. 

"אני אקח את האחד עם ה-20 שנות ניסיון במערכת שהומצאה לפני שנתיים"

בשנים האחרונות חל שינוי מסוים, שהקורונה האיצה באיזו שהיא רמה- העובדים במעמד הבינוני, אבל גם במקצועות נדרשים מאוד במעמדות חלשים יותר, אינם הסחורה, המוצר הוא מקומות העבודה שלהם- והעובדים הפכו להיות הלקוחות. הכישורים שלהם או המוכנות שלהם לעבוד בעבודות מסוימות הפכו לאוצר, וכעת מקומות עבודה רבים מתחרים על ליבם של העובדים הפוטנציאליים ומציעים תנאים ושכר במירוץ חימוש שכזה.

מקומות העבודה מדורגים (כמו בגלאסדור) בדומה למוצרים באמזון על פי פרמטרים של נוחות השימוש ושביעות רצון. כשמעסיקים יצטרכו להציג את עצמם, הם יציינו כמה אנשים הם מנהלים, כמה גדול הצוות שלהם, כמה אנשים עובדים מתחתם- באותו אופן שאנחנו סופרים לייקים, או עוקבים. יש ערך לכמה אנשים מוכנים לעבוד תחתייך- כי אתה כמעסיק מוכר את מקום העבודה כסמל סטטוס, וכשהמוצר שלך טוב- יגיעו לקוחות (עובדים) רבים יותר, ואתה תרוויח יותר כוח אדם שיצור לך רווח כלכלי גדול יותר.

ווב 1.0 ברמה מסוימת דומה במאפייניה למצב בו היינו במקומות העבודה שלנו בעבר. אנחנו היינו "משתמשי אינטרנט" חסרי פנים שעברו מעמוד לעמוד. ווב 2.0 היא מקומות העבודה כפי שהם כיום- אנחנו אקטיביים ומדרגים לעיני כל את איכות מקום העבודה שלנו. אנחנו מתלוננים בפרהסיה על מעסיקים גרועים, ובגדול נראה שעלינו למעמד גבוה יותר.

על פי ההיגיון הזה, ווב 3.0 מקבילה לעליית מעמד נוספת שלנו- לא עוד המוצר, ולא עוד הלקוחות, אלא הבעלים, המעסיקים. ופה אני מתחברת קצת בחזרה לעניין של ריבוי הזהויות הדיגיטליות. בעולם בו לכל אחד מאיתנו יהיו זהויות דיגיטליות מרובות, אנחנו מהווים תאגיד של הזהויות הללו. כל אחד מאיתנו יחזיק בזהות של עסק ששאר הזהויות הדיגיטליות שלו עובדות בו. אנחנו נהיה פרילנסרים, self employeed, עצמאיים, וכאשר לא יהיה מי שיעסיק אותנו- יווצר הביזור ברשת שמדובר עליו בווב 3.0. 

שיחה עם הבוס

ובמבט מאקרו

לדעתי, הצעד הזה אינו לצד שמאל של המפה הכלכלית. המעמדות הכלכליים לא יעלמו מהצעד הזה, אלא רק יחמירו ואולי אף יתפצלו לעוד דרגות של ניצול. הקפיטליזם אינו בר קיימא, ובסופו של דבר לאחר שייכלה את כל המשאבים שלו, הבועה תתפוצץ, ומשאריות החברה בלתי נמנע תצמח גישה חדשה. בכל פעם שבועות הקפיטליזם החזירי מתפוצצות, אנחנו משתמשים בקדמה טכנולוגית כדי להחיות אותן ולהמשיך לנפח אותן.

ווב 3.0 מהבחינה הזו, הוא מכונת דיאליזה לקפיטליזם. מה יותר מנכר אדם לקהילתו מאשר להפוך כל אחד מהם לתאגידים המתחרים זה בזה? מה יותר מנתק מאשר להמיר את המטבע בדברים יותר ויותר מעורפלים וללא ביטוי גשמי?  

יכול להיות שאני טועה. אני אנליסטית, לא כלכלית ולא סוציולוגית. אני מסתכלת על דפוסים ומגמות ולא בת"א 100 ושער הדולר. אבל ווב 3.0 נראה באופק בין אם אנחנו מוכנים לכך או לא, והוא בוודאי ישנה צורות כמה פעמים עד שיתקבע בסוף על דמות מגובשת. האם קיימת אפשרות שהוא ישנה את עולם התעסוקה וייקח אותנו על גבו אל עבר גרסה קיצונית של קפיטליזם? רק הזמן יגלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *