האדם בעל אלף הפרצופים: על ריבוי זהויות דיגיטליות בעולם מוצף מידע

השבוע ניהלתי שיחה מרתקת עם אדם שלומד איתי בתכנית לתעודת הוראה. הוא העלה את ההשערה שככל שעובר הזמן לאנשים יהיו יותר ויותר חשבונות מקבילים. כמי שמנהלת לפחות 3 חשבונות מייל שונים באופן סימולטני, אני יודעת בדיוק על מה הוא מדבר. החשבונות השונים שלי מאפשרים לי להפריד בין ההיבטים השונים שלי חיי- הפרסונליים, המקצועיים, וכו. מבחינתי לפחות זו יותר מהכל, שיטה לקטלוג מידע. מיילים של העבודה מגיעים לתיבת המייל של העסק ולא מתערבבים עם מיילים מבית הספר של הילדה וקבלות על הזמנות מאמאזון. אבל השיחה הזאת עוררה אצלי כמה שאלות, ואני מקווה לעורר אותן גם אצלכם.

ראשית, מה היא בכלל זהות דיגיטלית?

זהות דיגיטלי היא המידע שאוסף מחשב או מערכת באופן שיטתי על הפעילות הוירטואלית שלנו שניתן לקשור לסוכן חיצוני (כלומר, משתמש, כלומר- אנחנו). הזהות הדיגיטלית שלנו היא אוסף של נתונים שנאספו עלינו במהלך השימוש שלנו באינטרנט ובמכשירים שונים המחוברים לאינטרנט, ובעצם חיבור שלהם לכדי תמונה אחת מהווה את הייצוג הוירטואלי שלנו- הזהות הדיגיטלית של העצמי הפיזי שלנו. יש המון דיון על כך בשנים האחרונות, בעיקר בסוגייה של פרטיות ואבטחת מידע.

כיצד הזהות הדיגיטלית שלנו משפיעה עלינו בחיים האמיתיים?

הזהות הדיגיטלית שלנו מאפשרת לקשר פרטי מידע וירטואליים שונים בחזרה אלינו. למשל, המשתמש שלנו באתר ביטוח לאומי כולל פרטים אישיים שלנו, את הפעילות התעסוקתית שלנו בחיים האמיתיים, ולמידע שיוזן במחשב על גובה קיצבה שמגיעה לנו, אמנם תגיע ככסף וירטואלי לחשבון הבנק שלנו, אבל תוכל להיתרגם לאוכל אמיתי שנקנה במכולת.

דוגמה אחרת, היא המידע שחברות שונות אוספות עלינו מהפעילות הוירטואלית שלנו (תחומי עניין, נתוני תנועה בדרכים, העדפות צפייה בנטפליקס, היסטוריית רכישות). הפרסומות שאנחנו מקבלים, התכנים שאנחנו נחשפים אליהם, החברים שאנחנו רואים בפיד- כל אלו מושפעים מאלגוריתמים שרצים על הזהות הדיגיטלית שלנו, אוספים נתונים, ומשפיעים על המידע שנקבל.

אז בעצם אפשר להצביע פה על קשר הדדי מסוים- הזהות הדיגיטלית שלנו מושפעת מתחומי העניין שלנו, מהפעולות שלנו, מהשיחות שלנו, וכל אלו מושפעים מהמידע שמגיע אלינו בהסתמך על הזהות הדיגיטלית שלנו. 

אם רק דברים היו כל כך פשוטים..

בני אדם מסוגלים לפעולה קוגניטיבית מרתקת שנקראת "ניטור עצמי". ניטור עצמי הוא בעצם היכולת שלנו להתנהל באופן שונה בסיטואציות שונות ועם אנשים שונים. כשאנחנו מדברים בטלפון עם ההורים שלנו, הקול שלנו לא נשמע כפי שהוא נשמע בשיחה עם חברים. כשאנחנו בביקור במוזיאון שפת הגוף שלנו והפעולות שלנו לא דומות לאלו שנפגין בחוף הים. מאחר ומקומות העבודה שלנו הם חלק חשוב בזהות שלנו (כי אנחנו מגדירים את עצמנו על פי העיסוק שלנו, כי אנחנו מבלים שם את רוב שעות הערות שלנו..) אנחנו מפתחים זהות מקצועית עקבית. החיפושים האינטרנטים שנבצע בהקשר לעבודה שלנו יראו אחרת מהחיפושים האינטרנטים האישיים שלנו. השפה בה נשתמש במיילים שנכתוב תהיה שונה, האופן בו נשתמש באפליקציות ואתרים שונים יהיה שונה- מדובר בסט הרגלים מקביל לסט ההרגלים האישיים שלנו. והדאטה על זה נאסף.

פיצול הזהות הדיגיטלית שלנו מייצר ייצוג מקביל, מעין, אווטאר שונה לכל היבט בחיינו. אותו אווטאר מתפתח והופך לדמות עגולה יותר ויותר ככל שנרבה בפעילות דרכו והמידע אודות הפעולות שלו יצטבר. הזהויות האלו, מאחר והן מובדלות בפעילות שלהן, בעצם נפרדות אחת מהשנייה מספיק כדי להקנות להן קיום ייחודי משל עצמן. בעצם, במילים לא מכובסות, אנחנו מייצרים multiple digital entities עבור עצמנו, התגשמות מקבילה שלנו בעולם הדיגיטלי בכמה אופנים במקביל.

מה בעצם ההשלכות של הסיפור הזה?

ניתן למפות כמה השלכות פוטנציאליות חיוביות בעניין. ריבוי זהויות דיגיטליות יכול להיות בעל השפעה מדללת לבועה שמייצרות רשתות חברתיות ואלגוריתמים סביבנו. שיטוט בפייסבוק יעלה לנו תכנים שעוברים בתוך מעגל החברים הקרוב שלנו ולא ייצא לנו להיחשף להמון דעות שלא נפוצות במעגל הזה, למשל. ניהול זהויות מרובות אמנם לא יפתור את בעיית הבועות, אך יקנה לנו בועות נוספות לשוטט בהן ולהיחשף לעמדות שונות משל הסובבים את הזהות הראשית שלנו. זה יאפשר לנו בקרה על התוכן שלנו, הגעה למידע שלא היה מגיע אלינו בדרך כלל, והזדמנות להרחיב את הדעת ואת תפיסת עולמנו.

מצד שני, יכול להיות שההשלכות המשפטיות של ניהול זהויות דיגיטליות מרובות הן חיוביות פחות. לדוגמה, כפי שיש מנהלי מדיה שמפעילים חשבונות ברשתות חברתיות עבור אנשים, ייתכן ובעתיד נמצא את עצמנו משכירים את שירותיהם של מנהלי זהויות על מנת לתפעל את הזהויות המרובות שלנו. מה האחריות שלנו במקרה כזה? האם האחריות נופלת על המפעיל? על בעל הזהות הראשית? אם נכניס לסיפור AI, האם נוכל להטיל אחריות אתית על הזהויות עצמן? מה רמת ההיפרדות שלהן ממי שיצר אותן? מה ניתן לקשר בחזרה אל האדם הפיזי מאחורי המסך (ככל הנראה מידע ביומטרי)?

מה ההשלכות הטכניות של ריבוי הזהויות הדיגיטליות? בהנחה של-60% מאזרחי העולם יש גישה לאינטרנט, ושתופעת ריבוי הזהויות תתפשט בשנים הקרובות, האם תירשם הכבדה מסוימת על השרתים הפיזיים כאשר מכל אדם פיזי שמתהלך בעולם הפיזי ויש לו גישה לאינטרנט, יוצאות מספר זהויות מרובות בעלות חיים נפרדים ודאטה נפרד? האם נגיע למצב שבו השרתים שלנו עמוסים כמו הכבישים כאשר כל בית מחזיק בכמה כלי רכב?

כיצד החפצים הפיזיים שלנו נקשרים לזהויות הדיגיטליות שלנו? כאשר ה-IOT יתפשט והבית שלנו יהפוך לentitiy משל עצמו, האם ניתן יהיה לקשור את הזהויות הדיגטליות המרובות שלנו באמצעות כתובת IP משותפת? האם זה בכלל הכרחי? האם הייצוג הדיגיטלי של הבית שלנו יהווה את הייצוג הביתי שמשכן את שלל הזהויות של בני הבית?

כל אלו שאלות שלי אישית אין תשובה עליהן אך הדימיון שלי עולה בלהבות כשאני מנסה לדמיין כיצד יראו העשורים הקרובים. נתון שנתקלתי בו טוען ש-85% מהמקצועות שיהיו בשנת 2030 עדיין אינם ידועים. האם נמצא את עצמנו בעתיד מגישים קורות חיים למשרת "מנהל זהויות דיגיטליות" או למשרת "מאתר מקורות אחידים לזהויות מרובות"?