מספרים וקורונה- סיפור אהבה

מאת: אחוה יאלר צוריה, מידענית

הו קורונה ומספרים. נראה שבשבועות האחרונים כל אחד ברחוב למד את המילה 'אקספוננציאלי' (או 'מעריכי' בשפת הקודש). פתאום כולם רוצים לדבר על סטטיסטיקה. כל המספרים האלה כבר יצאו מכל החורים. מצד שני, סוף סוף אנשים מתעניינים במה שמעניין אותי, אז בואו נדבר קצת על סטטיסטיקה של קורונה.

פג תוקף

האם אנחנו מכניסים לרשימת המתים מקורונה גם את אלו שמתו בהמתנה להשתלת לב שנדחתה בעקבות התפרצות הוירוס? האם אנחנו עורכים נתיחה של מתים מחודשים קודמים שנפטרו ממחלת ריאות בכדי להבין אם מתו מקורונה? האם אנחנו מכניסים לרשימה חולה קורונה שנסע על אופניים ומת בתאונת דרכים? בגלל מצב החירום והמהירות בה נתבקשה להגיב כל מדינה, כדאי לקחת בחשבון את האפשרות של חוסר תיאום בין המדינות. לא בהכרח כל המדינות מגדירות כיום באופן דומה מה נכנס לרשימה ומה לא, מה שלא מאפשר השוואה מוחלטת בין מדינות. יש כאן בעייתיות של תוקף- הרשימות שלנו לא בהכרח מראות את מה שאנחנו רוצים לראות.

מהימנות תוקפת

גילינו היום שיש בעיה עם מהימנות הבדיקות. אבל מה זה מהימנות בעצם? מהימנות היא רמת הוודאות שנקבל את אותה התוצאה אם נבדוק שוב ושוב. נניח, אם עלינו על המשקל בבוקר יום א' בטרם פשטנו את הפיגמה, ראינו על המשקל את המספר 70. כעבור 5 דקות עלינו שוב והפעם ראינו את המספר 85. לא סביר שעלינו 15 קילו מהאוויר תוך 5 דקות (אלא אם אנחנו ויולט ביורגרד מצ'ארלי וממלכת השוקולד). כלומר, המשקל שלנו אינו מהימן. בדיקות קורונה שאינן מהימנות משמעותן שבדיקה שיצאה חיובית יכולה להיות שלילית בבדיקה חוזרת. ואז לא ברור אם מדובר בטעות מספר 1 או טעות מספר 2.

שגיאת מערכת

טעות מספר אחת היא תוצאה חיובית שגויה (false positive) כלומר, אדם שאינו חולה קורונה קיבל תוצאה שהוא חולה קורונה והוכנס נניח למלון ושם יש סכנה שידבק. טעות מספר 2 היא תוצאה שלילית שגויה (false negative) כלומר, אדם חולה קורונה קיבל תוצאה שהוא בריא ושוחרר להסתובב באוכלוסייה ועלול להדביק אחרים. אנחנו כרגע נמצאים במצב שלא ברור כמה מהבדיקות היו בעייתיות ואיזה סוג טעות נעשתה. כן. זה מלחיץ ממש.

בלי להשוות

אנחנו מקבלים מידע יומיומי בערוצי התקשורת על כמה חולים יש, כמה מתים יש, כמה במצב קשה, או קל, כמה במלון דן פנורמה כמה בבית, כמה החלימו וחזרו לביתם, וכמה בבידוד. כל זה בדרך כלל בהשוואה למה קורה במדינות אחרות. נתונים כמו "1.4% תמותה בסין מול 10% באיטליה" נזרקים לאוויר כמו קונפטי ביומולדת. על מה מבוססים האחוזים האלה? בדרך כלל הפרסומים שאנחנו רואים מתייחסים לאחוז מתוך האוכלוסייה.

כלומר- ה- 4% לא מתייחסים למספר המתים מתוך הנדבקים אלא מספר המתים ביחס לגודל האוכלוסייה. גם כשעורכים השוואות בין מדינות על אחוזי תחלואה משתמשים בגודל האוכלוסייה כנקודת מוצא. יש קצת בעיה עם החישוב הזה. גודל של אוכלוסייה הוא משתנה אחד בתוך בריכה של משתנים שיכולים להשפיע על התפשטות הנגיף (רמת תברואה, רמת צפיפות, רמת הסגר שהוטל, רמת שיתוף הפעולה של האזרחים). בניו ג'רזי למשל, יש גודל אוכלוסייה דומה לישראל, אבל שם יש כבר 8825 מקרים, ו-108 מתים. גם תמותה אגב מושפעת מעוד גורמים- גיל האוכלוסייה, רמת השירות הרפואי והנגישות אליו ועוד. אבל גם האלטרנטיבה- לחשב אחוזי תמותה לפי מספר חולים היא לא מדויקת.

כמה חולים יש בארץ?

לא משנה מה ראיתם בחדשות לפני 10 דקות, או קראתם בעדכון האחרון של משרד הבריאות בטלגרם, זה לא המספר הנכון. האמת היא שאנחנו פשוט לא יודעים כמה נדבקים יש בישראל. יש מקום אחד בעולם שהיה מבודד מספיק מגורמים חיצוניים שאיפשרו תנאים כמעט ניסויים ברמת צלחת פטרי, לבדוק עד כמה הקורונה מדבקת ומסוכנת- ספינת הדיימונד פרינסס שעגנה ליד יפן בתחילת פברואר. מתוך 3,711 נוסעים, 712 נדבקו בקורונה. 331 (או 46.5%) מאלו שנדבקו לא פיתחו שום תסמינים של המחלה, כלומר- הם אסימפטוטיים. אחוז התמותה בדיימונד פרינסס אגב, היה 1.1%. הרבה מתחת למה שמתואר באיטליה נגיד, בעיקר בגלל המשתנים המשפיעים השונים (למשל, הטענה שהרבה מהנוסעים בספינה הם מעל גיל 65 ועל כן אחוז התמותה גבוה יחסית). אבל גם פה, החישוב נעשה לפי אוכלוסיית הספינה.

אם אנחנו לוקחים את הנתון הזה בחזרה לארץ, גם אם נבדוק את כל האזרחים בארץ שהופיעו אצלם אחד מתסמיני המחלה, נקבל בערך 53.5% מהנדבקים. המסקנה היא שגם הנתון של מספר החולים הוא נתון בעייתי להסתמך עליו בחישובים. בנוסף, נראה שחלק גדול פשוט לא נדבקים.

אז מה עושים?

יש לנו הערכה לכמה חולים ללא סימפטומים קיימים באוכלוסייה, יש לנו מלאי בדיקות, ואנחנו רוצים לדעת מה מצבנו. אז עושים ניסוי. בשביל ניסוי שתקף סטטיסטית אנחנו צריכים מעל 30 מקרים, אבל אנחנו מדינת ישראל במשחק הדימיון הזה, ויש לנו גישה אינסופית לכמה מידע שנרצה כי מי יגיד לנו משהו על זה. אנחנו צריכים שהבדיקות יהיו תקפות (יבדקו את מה שאנחנו רוצים למצוא) ומהימנות (שלא יהיה לנו פאשלות כמו שגילינו היום). השלב הבא הוא לאסוף נבדקים שיבחרו באופן רנדומלי, ולבצע בדיקות לכולם. לפי מדגם הדיימונד פרינסס, אנחנו צפויים לקבל בערך 19 נדבקים מתוך 100, שבערך 9 מהם לא יפתחו סימפטומים כלל ו- 1 ימות מהוירוס. בערך.

מה המשמעות של זה

אם נגלה שבאמת קיימים חולי קורונה רבים באוכלוסייה שכבר מסתובבים בנינו ואין להם סימפטומים כלל או אוכלוסייה רבה שבכלל פיתחה עמידות לוירוס, ייתכן והסגר והבידוד החברתי שכולנו נמצאים בו הם לא הפתרון הכי טוב. במקרה כזה רוב האוכלוסייה כבר נדבקה או קרובה להידבק מאדם שגר איתם בבית או שהיא פיתחה חסינות, וכדאי לטובת הכלכלה שלנו, הבריאות הנפשית שלנו, לתעדף דאגה לרפואה נגישה ויעילה לאלו שיפתחו תסמינים קשים ויזדקקו לסיוע רפואי, ולא לסתום את בתי החולים והמלונות באנשים ללא תסמינים או עם שיעול קל.