לקרוא לילד בשמו- על הענקת שמות למשתנים

יש פוסטים שאני בונה במשך שבועות, אם לא חודשים. נושאים שעולים לי ומצריכים חשיבה ועיבוד ואז עוד קצת חשיבה, וכתיבה, ומחקר, ועיבוד נוסף. ויש פוסטים כמו האחד הזה, שמגיעים משום מקום, נוחתים עליי עם נושא ותוכן קיימים ואני רק צריכה לדברר אותם.

קביעת שמות למשתנים היא כאילו פעולה אגבית שלא מייחסים לה הרבה תשומת לב בתהליך האנליטי והתעסקות עם נתונים בכלל. האם זה באמת משנה אם למשתנה יהיה כתוב בכותרת "סטטוס סוציואקונומי", "SES", "רמת הכנסה", או "ציון תקן מדד פעמונים"? 

כן. 

אז הפעם נעבור קצת על למה זה כל כך משנה, ברמת הפרקטית היום-יומית וברמה המטא-פיזית.

יחי ההבדל הקטן

באופן עקרוני, השפה שלנו בבסיסה נועדה לסייע לנו בתקשורת עם הסובבים אותנו. אנחנו קוראים לדברים בשמות כדי שנוכל להגיע להסכמה משותפת עם אחרים לגבי טיבם של חפצים, רגשות, וקונספטים שונים ולנהל חברה מרובת משתתפים. לא עוד להצביע על חפץ רנדומלי ולהשמיע נהמות, כיום כל ילד כבר יודע להחוות בידו אל עבר צעצוע ולומר "כדור!" וכולם סביבו יחייכו ויגישו לו את מבוקשו. אח פלאי הטכנולוגיה.

גם למשתנים שנמצאים בקבצי עבודה, קוד, או מסמכים מבוססי פחמן יש את התפקיד הזה. לא תמיד אנחנו נהיה היחידים שעובדים על אותו תוכן ושימוש בשמות ברורים וחד משמעיים יכולים להקל על העברת המקל ושיתוף הפעולה. שפות קוד מוסכמות הן במידה מסוימת תיקון של מגדל בבל המיתולוגי- מאפשרות לאנשים מכל העולם לבנות מגדלים דיגיטליים שמקנים לאנושות כוחות על, מבלי להתבלבל ולבלבל בין הדבר האחד הזה לדבר אחר לחלוטין.

יש פה גם מידה מסוימת של ביטוי עצמי ויצירתיות, בדומה להענקת שם לילד חדש שנולד. מצד אחד אנחנו רוצים לשמור על מקוריות וייחודיות מסוימת, שתבחין בין הפרט היחיד הזה לשאר הפרטים שאינם כמוהו כלל וכלל, לזהות את מה שהופך אותו לכזה, ולשים את זה בכותרת כדי שהעולם כולו ידע. מצד שני, לקרוא לילדה אזדרכת בגן מלא ביהלי והללי היא החלטה שמחדדת פערים שלא בהכרח קיימים שם. כך או כך, כאשר עומדים בפני סכמה ארוכה במיוחד של משתנים, ישנו רגע שבו עלינו להעניק להם שמות שיתארו אותם לא פחות ולא יותר ממה שהם.

אחת מהעצות שחילצתי מרחבי הרשת הייתה לא להמציא שם, אלא למצוא את השם מתוך הדבר עצמו. כלומר, להבין מה הוא הדבר לעומקו, ולתת לשם להגיע ממנו. מאוד רוחניקי יחסית לבלוג תכנות. אם ניקח דוגמה פשוטה יחסית כי היא קיימת בשיח הציבורי שלנו- יש הבדל מהותי בין להשתמש בכותרת "מגדר" לבין הכותרת "מין" עבור אותו משתנה. האם מה שאנחנו רוצים לשאול מתייחס לזהות המגדרית, למין הביולוגי, ואולי אנחנו בכלל לא רוצים להיכנס לפוליטיקה והמשתנה יקרא ביבשושיות "male_female_else", אבל למה ה-male הוא הדיפולט? היכן אנחנו ממקמים את עצמנו על סקאלת הפמיניזם? הלא כרומוזום ה-Y אינו אלא וריאציה שבורה של כרומוזם ה-X? אעצור כאן. זאת דוגמה פשוטה יחסית.

כשעבדתי על מפת המדדים לאתגר אנשים עם מוגבלות, היה שלב שבו היינו צריכים להגיע להחלטה ברורה לגבי שמות שקבענו. האם אנחנו פועלים לקידום אוטונומיה או עצמאות? האם אנחנו רוצים לראות יותר השתתפות או שייכות? ומה לגבי חוסן מול רווחה? המונחים הלכאורה ברורים האלו שלחו אותנו למחקר עומק בספרות המקצועית, לדיונים פילוסופיים, ללופים מחשבתיים, ולדיונים אינסופיים על טיבם של ההבדלים ועל המשמעות האסטרטגית והפוליטית של הצבת אחד מהם על חשבון השני ככותרת. ההבדלים הללו מתקשרים לסביבה שלנו את הכוונה המדוייקת שלנו.

לא קוראים לי רוצקי

ID_NUM_OLD אמנם נראה כמו שם תמים וחסר אופי, אך גם כינוי גנרי כזה מעלה שאלות. למה OLD? האם קיומו של ID_NUM_OLD מעיד בהכרח על קיומו של משתנה ID_NUM_NEW? האם נערך שיפעול כלשהוא על נתוני הזהות שהצריך הקמה של משתנה נפרד? מה הפערים ביניהם?

כאשר אנחנו מציבים שם למשתנה, רמה נוספת שמתקיימת מעבר להבחנה הבסיסית בינו לבין משתנים אחרים היא רמת ההקשר. אף משתנה לא עובד בריק, ואף מושג לא צף בחלל מבלי שהוא מקושר להגדרות וקישורים אחרים שמהם הם נובע, נבדל, נפרד, או מתפתח. הרי אם היה זהה לדבר עם שם אחר לא היה עולה צורך בשם נפרד עבורו. הרווח ביניהם הוא הסיפור האבולוציוני בין המושגים, והסיפור הזה יכול לשפוך אור על תהליכי חשיבה קודמים ולהשפיע על תהליכי החשיבה העתידיים שלנו בכל הנוגע למשתנה המדובר. 

שמות מדעיים של בעלי חיים הם באמת דוגמה מרהיבה לכך. מספיק שלציפור תהיה נוצה צהובה במקום כחולה במשך כמה דורות ולפתע מדובר בתת מין נפרד שמצריך שם מסובך בלטינית משלו, ומחקר שיסקור את האופן בו התפתחה תופעת נראות שונה כל כך בקרב הפריטים הללו. כאמור, התכונות של הדבר מעניקות לו את שמו הרבה פעמים, וכאשר חלק מהתכונות המדוברות הן קווי הגזרה, הממברנה, בין הדבר לדבר אחר, השמות מתפקדים כמעין דפנות של קופסה בארון שמאחסן את כלל הדברים הקיימים באשר הם.

Frequency_of_reading יכול להיות משתנה שיתחיל שרשרת עיבודים שתוביל למשתנים עם שמות כמו High_frequency_readers שבעצם יסמנו לנו באופן בינארי מי קורא יותר מאחרים, אבל גם למשתנים כמו Num_lowF_readers_per_Class שיבליטו לנו את מספר הילדים שלא קורא בכל אחת מהכיתות. אני יודעת שזה היה קצת ג'יבריש למי שלא מתעסק בתחום עיבוד הנתונים באופן יום יומי, אבל זאת רק דוגמה למה שאני אנסה להסביר- כל שם שניתן לכל דבר מוציא מתוכו עץ הסתעפויות של שמות נוספים שיכולים פוטנציאלית לנבוע ממנו. קריאה של סכמה עם שמות משתנים יכולה לשרטט לקורא את תהליכי החשיבה של מי שעבד עליהם. מה הוא שאל את הנתונים? על מה הוא הסתכל? מה הוא מנסה לטעון ולהוכיח באמצעותם? איזה פוטנציאל הוא יכול לראות שעולה מהם? 

מחוץ לעולם הדאטה הדוגמה הזאת עדיין תקפה. נניח שהגעתם לעזור לחבר לעבור דירה, המובילים פורקים את כלל הארגזים ותפקידכם לעבוד יחד עם החבר בלארגן דברים במקומם החדש. הגעתם לארגז עם מדבקה שעליה כתוב "סכו"ם", ולצידו ארגז בגודל דומה עם מדבקה "סכו"ם לפסח", ולצידם ארגז נוסף בגודל דומה שעל המדבקה שלו כתוב "סכו"ם חגיגי במיוחד". רק מעץ ההתפצלויות הזה למדתם דברים על החבר שלכם שאולי לא ידעתם קודם- הוא שומר כשרות בפסח, לא מגעיל כלים, והוא מחזיק בסט שלם לאירועים שהוא מגדיר כחגיגיים ואולי יש מספיק כאלה בחייו שמצריכים סט שלם ונפרד של סכו"ם עבורם. כלומר- יש נרטיב שלם מאחורי השמות האלו, שמעידים על טיב האדם שנתן אותם, ועל ההקשרים שלהם אחד עם השני.    

אברה קדברה

אז כן, יש חשיבות ברורה מאליה לכנות דברים בשמם. אבל משהו בפרקטיקה של הענקת שמות לדברים הוא כמעט טקסי, וידוע שלמילים יש ערך מאגי גם כשאנחנו לא מתכוונים לזה. כאשר משתנה מקבל מאיתנו שם, השם הזה נושא בתוכו הקשרים ממטיים שמשפיעים על האופן בו נתייחס אליו. כלומר- לא רק שהדבר משפיע על השם- השם של הדבר משפיע ומעצב את האינטראקציות של הסביבה איתו, מה שסביר להניח משפיע גם על טיב הדבר עצמו. כלבלב בשם מלכישוע עלול לקבל יחס אחר מפונפון, דובי, ומוקה, ואולי לפתח תכונות והתנהגויות שונות בעקבות כך.

לפני כמה שנים כשהיה לי עסק, עבדתי על סדרת הרצאות על אינפואקטיביזם. מה, מה זה בכלל אינפואקטיביזם? בדיוק. להגנתי המושג הזה היה קיים בקונסטלציה כזאת או אחרת מאז שנות ה-90 המאוחרות, אבל זה היה כל כך נישתי שפשוט לא צלח להניע תנועה שלמה סביבו. הכוונה היא כמובן לעשייה חברתית למטרות שינוי והטבה עם הציבור באמצעים הנוגעים למידע וידע. בשונה מדאטה אקטיביזם שעושה שימוש בנתונים גולמיים ועוסק בעיקר בחשיפת מאגרי מידע לציבור וענייני אתיקה של שימוש בנתונים, אינפואקטיביזם עוסק יותר בעיבוד חתרני של מידע גולמי, בהנגשה שלו לציבור, ובהקניית כישורי אוריינות מידע לכמה שיותר אנשים. 

אם לא שמעתם על המושג הזה עד היום זה סביר בהחלט, הוא עוד לא הגשים את הפוטנציאל המלא שלו, אבל ניתן לו זמן. בכוונה לקחתי את המונח הנישתי הזה כי הוא כביכול עדיין די "נקי" ולא בשימוש נפוץ, כמעין ניסוי חברתי לראות מה קורה לו אם וכאשר הוא יקרום עור וגידים ויתחיל לקבל חיים משל עצמו, כמו איזה טולפה או גולם. 

ההשערה שלי היא שהדבקת הכינוי הזה לסך הפעולות שנכללות בהתנגשות שבין גישה למידע ואוריינות להשתמש בו באופן חברתי היא סוג של עבודה ברמת הלחמת אטומים מתחומים שונים למולקולה מאוחדת. סוג של אלכימיה רעיונית שהופכת מולטידיסצפלינריות לתנועה מוגדרת ומפורדת מהשאר. אם מספיק אנשים ישתמשו במושג הזה לתיאור הפעילות שלהם, ומספיק אנשים יסכימו על המשמעות שלו ביניהם, השם עצמו ימצא את עצמו משפיע על הפעולות עצמן ועל מה הן כוללות. אולי אנשים יעלו רעיונות על דרכים חדשות ומרתקות לחבר דוחות ולהפיץ דוחות צללים, או פעולות מחתרתיות לפריצה למאגרי מידע אקדמיים ושבירת מכונות המגזינים שמאחוריהם. אולי המונח יקבל צורה מאיימת על הסדר הקיים, ואולי הוא בכלל יהיה מנת חלקם של מקדמי הספריות הציבוריות וחשיבה סאב-ממסדית.  

השורה התחתונה היא שיש משמעות גדולה לשמות שאנחנו מעניקים לדברים, למילים שאנחנו אומרים, לניסוח שלנו, לפרומפטים שלנו, לכינויי החיבה שלנו, למילים שאנחנו הוגים לא נכון בכוונה, לסלנג שלנו, להבדל הממטי בין לבובו ולובוטומיה, למושגים שאנחנו מעברתים, ולמילת השנה. המילים האלו מעצבות את המציאות שלנו ואותנו, אז רק עשו טובה ותשימו לב איך אתם קוראים למשתנים שלכם.