לאחרונה ישבתי לקרוא שוב את הדברים שכתבתי במהלך פרויקט האינפודמיות. הרגשתי שיש משהו שפיספסתי, או איזו שהיא אפליקציה של המידע הזה שחמקה ממני במהלך הכתיבה. לא הצלחתי למצוא שום דבר, אז המשכתי בחיי. אך בשיחה אקראית לחלוטין בשבת בבוקר, משהו התחבר לי, והשאלה שעלתה לי בראש הייתה
"האם אפשר להשתמש במודלים אפידמיולוגיים כדי למדוד שינויים חברתיים?"
כיועצת סטטיסטית יצא לי לערוך מחקרי הערכה ולבנות כלי מדידה ליעילות של יוזמות חברתיות. אבל מדובר בעולם שלם, שעמוס במידע, היסטוריה, תיאוריות, מודלים, וביקורת, שאני לא מעורה בו מספיק. הייתי צריכה לערוך לעצמי סקירה מהירה של הנושא, לפני שאוכל לנסח את המחשבות שלי בכתב. אז מצאתי את הכתבה הנהדרת הזו.
אבל רגע, מה זה בכלל אימפקט? מי בכלל מודד את זה? למה צריך את זה?
אז בגדול, אם אני מגדירה את עצמי כעסק חברתי למשל (או עמותה, או ארגון), ויש לי מטרה מסוימת שאני רוצה לקדם (העלאת מודעות ל-ALS/ שמירה על ניקיון חופים/ כל דבר אחר שחשוב לי), אני אקום בבוקר לעבודה, אעבוד כל היום ואז כל החודש, ואז כל השנה- ואני אצפה לראות איזה שהוא התקדמות בהשגת המטרה שלי. אני ארצה לראות אם אני מצליחה להשפיע באיזה שהוא אופן- זה האימפקט.
אני אציב לעצמי מדדי הצלחה (KPI), אערוך סקרים, מבחנים, מחקרים וכדומה, כדי לראות איך אני עומדת במדדים האלו, ואשנה את הפעילות שלי בהתאם למה עובד ומה לא עובד. לא הייתי רוצה להשקיע את כל זמני וכספי במשהו שלא ישיג את המטרה שלי, במיוחד אם יש משהו שאני יכולה לעשות שיהיה יעיל יותר. בסופו של דבר אם אני ארגון שפועל למען מטרה חברתית שרוצה לעזור לחברה, יעילות שלי משמעה שיפור המצב בחברה. WIN WIN. לא?
אז זהו, שיש קצת ביקורות על העניין
כל תחום מדידת האימפקט התחיל עם פרוץ המהפכה התעשייתית והייצור ההמוני, אז עלה הצורך הברור במדידה ובהערכה של מוצרים, קהלי יעד, ודעת הקהל כלפיי צרכנות של מותגים שונים. שיטות המדידה והערכה שנבנו איפשרו את הטיוב של התהליך התעשייתי אל מול בעלי הממון, בעצם עלתה האפשרות למדוד בהיקפים רחבים עמדות ודעות של הציבור כלפיי דברים שונים. המודלים האלו הושאלו גם לתחומים אחרים והמחקר החברתי הלך והתגבש. בשנת 1895, מחנך בשם ג'וזף מאייר רייס, ערך מחקר על 33 אלף תלמידים למדידת יעילות השינון לצרכי למידה, ומצא שאין כל קשר בין הזמן שהשקיעו בשינון לרמת הידע שלהם. אמיל דיורקהיים בשנת 1897, בחן את הסיבות להתאבדות, והפך עם בוא הזמן לאבי הסוציולוגיה.
בחציה הראשון של המאה ה-20, נעשה שימוש נרחב במודלים להערכה חברתית באופן מעט אפל. מאחר וסטטיסטיקה היא כחומר ביד היוצר, ניתן היה בקלות להסיק מסקנות על בסיס נתונים גולמיים שנאספו כדי להציג הוכחות פסבדו-מדעיות לעמדות גזעניות ואנטישמיות (כמו איאוגניקה למשל). לאחר המלחמה, ובעשור שלאחריה, האימפקט שנבחן במודלים שונים ניסה להתחקות אחר הנזק שנגרם מתהליכים או שינויים שונים. כלומר, "אימפקט" היה מושג שלילי, ומחקרי הערכה קיוו לגלות בתוצאות שלהם אימפקט מינימלי שמעיד על כך שפעולותיהם לא משפיעות באופן נוראי על החברה ועל הפרטים בה.
שנות ה-70 של המאה ה-20, הביאו איתן שלל מהפכות חברתיות, פריחה כלכלית של מדינות מסוימות לצד דשדוש של מדינות אחרות. הולידו את מגמת השימוש בכלי מדידה והערכה לצרכי בחינת היעילות של תהליכים קולוניאליסטים במסווה של תוכניות חברתיות לסיוע הומניטרי למדינות עולם שלישי. הנדיבות והפילנתרופיה של הבנק העולמי באותן שנים, והתחרות של מדינות "עולם ראשון" ו"עולם שני" סביב מי מעניק סיוע למי, הזדקקו למודל שיעריך את השקעת המשאבים אל מול התוצאות המושגות שהיו בעלות השלכות מפוקפקות.
בסוף המאה ה-20, המודלים להערכה חברתית הפכו למודעים חברתית והציפו ביקורות כלפיי החברה והתהליכים בה. הועלו השאלות של "מי מודד את המציאות?" ו-"המציאות של מי נמדדת?", ותיאוריות סביב אינטיליגנציות מרובות החליפו את מדדי ה-IQ המוטים תרבותית. אמנם כלי הערכה חברתית של שינויים ותמורות הם עדיין ניסיון של הפרטים החזקים בחברה לכמת ולמדוד את יעילות ההשקעה שלהם בפרטים החלשים בחברה. בעצם המטרה היא להבין "מי ראוי להשקעת המשאבים שלי?", או "כיצד אפשר למקסם את הרווח מהאלטרואיזם?".
מה זה אומר בפועל?
אפשר לסכם את הביקורת כלפיי האופן בו אימפקט נמדד כיום בכך שמדובר בכלי היררכי שמשרת את הכוחות החזקים בחברה כדי להצדיק פעולות שלהם על סמך מדדים שהם קובעים שהם הטוב המוחלט. הנה דוגמה- אם אני מאמינה שצבי ים הם הגורם לקורונה ובשל כך מסוכנים לבריאות הציבור, ואני מקימה ארגון שמטרתו היא להיפטר מצבי ים, האימפקט שלי יימדד בכמה צבי ים סילקתי השנה מהחוף. סילקתי מלא צבי ים? מעולה. כל הכבוד לי. איזה אימפקט מרשים. אני אציג את עצמי כארגון יעיל במיוחד ששווה את התרומות שלכם. אף אחד לא עוצר לשאול האם זה היה רעיון טוב לסלק צבי ים מהחוף, האם הם בכלל סכנה לבריאות הציבור, ומה ההשלכות הנרחבות של האימפקט שלי על צבי ים. המדדים האלה משרתים אותי ואת מי שיש לו כסף לתרום למטרה שלי, ולא בהכרח את הציבור או פותרים את הבעיה.
אבל אנחנו עדיין רוצים למדוד כמה טוב אנחנו עושים בעולם!
"טוב" הוא מונח די סובייקטיבי. מה שאדם אחד יגדיר כ"טוב" יהיה אסון עבור אחר. גישה פוסט מודרנית לא יכולה לאפשר מדידת אימפקט על בסיס השאלה "כמה טוב אנחנו עושים", כי אחריה יבואו השאלות "טוב למי?" "באיזה אופן זה טוב?", וכו. כאדם ששואף לניטרליות מסוימת, אני מתחברת לגישה של מדידה והערכה תוך קביעה של מדדים ניטרליים ואובייקטיבים ככל הניתן. כמובן שאין 100%. אחת הדרכים לעשות את זה היא להמשיג את השינויים החברתיים באופן "ניטרלי". למשל, במקום לומר "מהפכת me too הפכה את כל הגברים לעבריינים בפוטנציה", או "מאז me too נשים לא מוכנות לשתוק על התייחסות מבזה", אפשר פשוט לציין את המגמה- "בעקבות me too השיח הציבורי סביב יחסי הכוחות המגדריים השתנה". הצבענו על שינוי, לא צבענו אותו באופן שלילי או חיובי.
זה לא מאבד מערך שלו?
קצת צריך שוב לפרק את המושג ערך. ערך למי? יש שינוי. הערך שלו שונה עבור קהלים שונים בחברה. המסקנות מהשינוי יכולות להיות מרובות, אבל עמידה על השינוי היא אובייקטיבית. ובעיני מדידה של אימפקט צריכה להיות מדידה של שינוי מחשבתי חברתי ולא בערך הצבת שלו בתוך סולם ערכים של אדם ספציפי. כלומר, מה אנחנו כאורגניזם העצום שהוא החברה האנושית, חושבים על נושא מסוים באופן קולקטיבי וכיצד אנחנו משנים את דעתנו. את התיוג של "טוב" ו-"רע" נשאיר לרמת המיקרו.
ופה יש רמז מטרים- אנחנו אורגניזם. החברה האנושית פועלת יחדיו, ורעיונות עוברים במערכת העצבים הקולקטיבית שלנו ומשפיעים על ההתנהגות שלנו, כמו וירוסים. אנחנו מעבירים מחשבות ומידע אחד לשני כמו תאים, והגנים (ממים) של אותם רעיונות מחלחלים עמוק אל תוך גרעיני התא שלנו ומשנים אותנו לתמיד. אותם שינויים קטנים כגדולים, נעים באופן כמעט אוטונומי בנינו, כאילו יש להם חיים מעצמם. הם מתפרצים כמו מחלות ויראליות, מדביקים עוד ועוד פרטים, חלקם נעצרים כשמגיעים למגנוני ההגנה החיסונית החברתיים שלנו, חלקם צוברים עוד ועוד כוח, חלקם משנים את עצמם ומתפתחים כדי להסתגל. בקיצור מדידה חברתית שבוחנת את היכולת של יחיד להשפיע על שאר האורגניזם החברתי, צריכה לדעתי לעשות שימוש במודלים המושאלים מעולם האפידמיולוגיה.
רוצה למדוד את האימפקט של היוזמה החברתית שלך? תחפש את מקדם ה-R
טוב, אולי לא מקדם ה-R, שגם איתו יש בעיות. אבל יכול להיות שזה לגמרי אפשרי להשתמש במודלים אפידמיולוגיים למדידה של התפשטות של רעיונות בחברה. יש לנו נשאי רעיונות ואנשים שישנו את ההתנהגות שלהם בפועל כסימפטומטיים, יש לנו מפיצי-על, ואת אלו שהם פשוט חסינים לרעיונות חדשים. יש לנו גורמים ממופים כבר שיכולים לעזור לנו להבין למי יש יותר סיכוי להיות מושפע מרעיונות חדשים ולמי יש יותר סיכוי להעביר את הרעיונות האלה הלאה. אדם ששואף לשינוי חברתי, יתעניין באופן בו הרעיונות שהוא מפיץ עוברים דיפוזיה בחברה, וירצה להתחקות אחר האופן בו הם מתבטאים בהתנהגות. גם רעיונות "חיוביים" יכולים לגרור התנהגות "שלילית". מדידה צריכה לצאת מהמסגרת המושגית הזאת, ולהסתכל על התנועה עצמה. כל מה שנשאר לנו עכשיו הוא לנסות למדוד יוזמה בכלים האלה, ולראות מה יוצא.
