שבוע שעבר קרה לי אירוע די מגניב. מסתבר שאת אחד המאמרים שלי מלמדים בהכשרה לספרנים, והמרצה השקיעה זמן בלחפש אותי ולשלוח אליי תגובות של סטודנטים לתוכן המאמר. מלבד ההפתעה הגמורה שהייתי בה,עלתה בי תחושת סיפוק אינסופית על כך שלא רק שקראו את הרעיונות הקיקיוניים שלי, אלא גם שאנשי מקצוע בתחום הביעו עמדות וחשיבה מעמיקה על מהות הדברים שהצגתי. אין כמו הרגע שמזכירים אותך בשם משפחה בלבד כאילו הייתי איזה דוקטור למדעי המשהו. לגמרי הרגשתי ששברתי את המערכת.
ואז הלכתי לקרוא שוב את המאמר המדובר, כי עברו מאז כמה שנים ואיזה הריון ולידה והמוח שלי כבר חודשים עובד על אדים. מסתבר שמעבר לאווירה הרומנטית הכללית שעולה ממנו, הכנסתי גם קריאה מסוימת לפעולה בנוגע לשינוי תפקידן של הספריות בתיווך הידע לציבור הרחב. ולמרות שהטכנולוגיה חצתה כמה גבולות של מדע בדיוני מאז שכתבתי את המאמר, ושחשיבות הדאטה היא הרבה יותר גדולה ממה שיכולנו לתאר לעצמנו לפני 5 שנים, פתאום התחברו לי כמה נקודות לקריאה לפעולה אפילו יותר מתיימרת.
והרי הנקודות הפזורות
המידע הכי נחשק הוא זה שעדיין לא נאסף ועבר ניקוי יסודי. הזכרתי את זה בפוסטים קודמים, אבל כמות המידע שקיימת ונגישה כיום לצורך האכלת מודלים של שפה ובכלל כמות המידע לצורך עיבוד לתובנות מבוססות נתונים- היא מוגבלת ממש. אין מספיק מידע מקודד ונוח לעיכול, מה שנקרא "מידע לא מובנה". ככל שיעבור הזמן ונכלה את המשאבים הקיימים יותר ויותר, הערך האמיתי יתגלה בקרב אלו שמצליחים להביא את הנתונים הלא מובנים למיצוי, ועבור זה צריך מערכות חכמות יותר ואנשים רבים יותר לתרגום הבלתי מובנה לתבניות ברורות.
נקודה אחרת וכמעט לא מחוברת אליה כביכול, ההייפ על ה-AI עוד לא נרגע. אני יושבת פה בצד ומחכה כמו הזקנים בחבובות ואיכשהו הבועה רק הולכת ומתנפחת ומפיצה שטויות וכלים שבאמת היה אפשר לעשות איתם משהו יותר יעיל מאשר תמונות ג'יבלי לכל המשפחה או סרטון של פוליטיקאים רוקדים במועדון. יצא לי לנסות לבנות איזה מוקאפ בסיסי לאפליקציה שאני מנסה לפתח בעזרת הכלים הללו והתוצאה הסופית, בניגוד למה שסרטוני יוטיוברים של משפיענים יגידו לכם, הייתה ממש מתחת לכל ביקורת. בסופו של יום אני לא מרגישה שאפשר כבר לפטר מתכנתים ומעצבים ואנשי פיתוח שונים לטובת בוטים. מה לעשות שלכל אלו נדרשת יצירתיות. מצד שני- הייתי רוצה לראות את הכלים האלה בשימוש טוב, משהו שייתן לנו ערך אמיתי.
בנקודה אחרת לחלוטין, מכיוון שונה שבקושי יצא לי לכתוב עליו, אחד מתחביבי הוא לשקוע לתוך מחקרים וניסויים שאף אחד לא ישלם לי עליהם. מה אכפת לי? יש לי את הידע בבניית מחקרים, יש לי נושאי עניין רבים, ואני לא מתחברת לספרות העכשווית ככה שלשבת לנוח על כסא ולשקוע בספר פחות עובד לי. לאחרונה למשל פתחתי סקר פצפון על שימוש בקנאביס בזמן ההריון וההנקה. למה? כי אין מספיק מחקר בתחום ואני רוצה לשמוע מה שבעלי האינטרסים הכלכליים לא כל כך ששים לפרסם. זו לא קונספירציה נגד מחקרים רפואיים, כי צריך שיהיו מחקרים בשביל לבנות עליהם קונספירציה, וכרגע יש מעט מאוד.
הנקודה האחרונה היא כזאת- ומי שעוקב כבר מבין לאן אני הולכת עם זה- יצא לי כבר לצאת חוצץ כנגד האקדמיה עוד לפני שזה היה טרנדי. עוד לפני האנטישמיות והביקורת על ה-Woke, לפני הצקצוקים על תארים מונפצים ומלגות מארגוני טרור. הביקורת שלי אפילו לא הייתה כלפי ההתדרדרות המוסרית אלא כוונה כלפיי המבנה והמנגנון האקדמיים בבסיסם, שמייצרים בועת פסבדו ידע שתרומתו מוטלת בספק. הזילות והמסחור שהמדע עובר תחת מעטה של מומחיות ויוקרה ובעלות על הידע פשוט מוציאים אותי מדעתי. מבחינתי בשלה השעה לפירוק המנגנון המיושן הזה ובנייה של פורמט חדש, מבוזר יותר, מותאם יותר למציאות שבה ילדים לא נבחנים על כתיבה ושינון כי איך אפשר בכלל לבחון על דבר כזה כיום.
קריאה חדשה לפעולה למדע מסוג אחר
וכעת זה הזמן לאסוף את רשימת הנקודות האלה יחדיו- ממה שאני רואה, אנחנו עומדים בפרשת דרכים ייחודית, ואם נבחר בכיוון הנכון נוכל לעשות למדע את מה שהמהפכה החקלאית עשתה ללחם ומה שהמהפכה התעשייתית עשתה..ובכן, ללחם. אם המוטיבציה למדע שאינו מסונן ותלוי במאבקי הכוחות הפוליטיים באקדמיה קיימת, והכלים לחישוב וניתוח מידע רב זמינים לציבור הרחב, והספריות רק מחכות לחזור לקדמת הבמה ולעבוד בשיתוף פעולה עם הציבור- לדעתי זה הזמן למדע אזרחי חדש.
מה הוא מדע אזרחי? מוזמנים לחפש בגוגל, או לחכות שג'ימיני יסנתז לכם תשובה, או לצעוק לסירי, או איך שאתם בוחרים ללקט את פיסות המידע שלכם כיום. אני אקל עליכם- המרכז הישראלי למדע אזרחי יצא לדרך בפברואר השנה במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. לפי העמוד שלו מדע אזרחי, הידוע גם כמדע השתתפותי או מדע קהילתי, הוא שיתוף של הציבור בביצוע מחקר מדעי. הוא כולל מחקרים המתבצעים בשיתוף פעולה בין מדענים למי שאינם מדענים- הציבור הרחב, תלמידים, מתנדבים וכו.
וברשותכם אני אתרגם- מדע אזרחי הוא שם מכובס לרתימה של המון ההדיוטות וניצול של העניין שלהם במדע לצורך התנדבות באיסוף ועיבוד מידע עבור מחקרים מדעיים ממומנים, בעיקר בתחום הביולוגיה והאקולוגיה. למשל- עריכת תצפיות על ציפורים, מדידת טמפרטורה וכן הלאה. מצאתי סקאלה יפה שמתארת את הבעיה שאני מנסה להגדיר- מצד אחד מיקור המונים- בו המחקר ממומן על ידי ההמון, דרך מדע משותף- שבו המתנדבים ממש לוקחים חלק פעיל, ובקצה בקצה מדע אזרחי מרחיק לכת. כל הסקאלה הזאת תופסת את המתנדבים במדע האזרחי כמשאב להשתמש בו ולהיעזר בו למקסום המדע הממוסד. המדע עדיין מכוון על ידי המקצוענים בתחום, המימון עדיין יגיע מתוך האקדמיה לקידום האינטרסים המחקריים שלה, וכן הלאה. זה לא מה שאני מדברת עליו.
בחיפוש אחר מושג שיתאר את מה שאני מתכוונת אליו מצאתי "מדע אישי"- שמתייחס לשימוש בשיטות מדעיות לפתרון בעיות אישיות (קצת בדומה למה שעשיתי בניטור התסמינים הבריאותיים שלי), "מדע חתרני", שאמנם נעשה בתוך האקדמיה אך חותר תחת הנחות בסיס קיימות, "מדע אזרחי מרחיק לכת"- שהוא קצת כמו מדע אזרחי רגיל רק יותר לוקאלי ומחובר לקהילות, "מדע מבוזר"- שבעיקר מתייחס לשימוש בבלוקצ'יין לצורך השקעה במדע אזרחי וקהילתי, ו"פאנק מדע"- שהוא שם של ספר שיצא בשנת 2006 ומנסה לחבר רעיונות מדעיים ורוחניים. כולם רעיונות חמודים בסך הכל, אבל לא לגמרי מדויקים למה שנדרש כיום.
המדע שאני מתארת הופך את הספריות למעבדות לרשות הציבור, אין עוד צורך בתארים ודיפלומות, רק את הכלים והוראות השימוש להקמת מיזמי מחקר פרטיים, לטובת אדם, קהילה, רעיון, או סתם להנאה ועניין. השינוי העיקרי פה הוא הבעלות, האייג'נסי על התהליך והתוצרים. זה נכון שיש סדנאות והאקטונים של מידע של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואירועי קול קורא להגשת מחקרים- אבל הבעלות היא תמיד של מוסד כזה או אחר, מסיבות כלכליות. ההכוונה של הנושאים, התחומים, הזוכים בתחרויות ובמלגות, בסופו של דבר נעשית על ידי אחרים מעטים וממוסדים. המדענים במקרה הזה הם כלי משחק במפת אינטרסים רחבה יותר.
השורה התחתונה היא זו- בעולם שבו אין צורך במומחיות מעמיקה באף כלי- כי הוראות השימוש והתפעול מופיעות ברשת בחינם, שקבוצות של סקרנים מתחומים שונים יכולים ליצור קשרים בקלות ולספק תמיכה בפרויקטים מורכבים, ושהידע האנושי כולו נעצר בגלל היצירתיות הכלואה בבועה האקדמית שמונעת מאינטרסים כלכליים ופוליטיים, יש מקום לפרוץ את החומות ולתת במה למדע אזרחי אמיתי, עמוק, שמגיע מהשטח ונשאר בשטח. מדע על ידי אזרחים, למען אזרחים.
